מגזין מאאג – תרבות, אמנות, בידור

חָשַׁךְ הַיּוֹם, צִנָּה נוֹשֶׁבֶת. שָׁעָה שְׁבִיעִית. לִסְעֹד לִבָּהּ בָּדָד יוֹשֶׁבֶת הַשּׁוּלַמִּית. עַל הַשֻּׁלְחָן סַלָדוֹת שְׁתַּיִם‑ מַרְאֶה רָגִיל. אַךְ הִיא תָּעִיף בָּהֶן עֵינַיִם בְּלִי גִּיל… וּשְׁאֵלָה מָרָה רוֹעֶדֶת בְּפִי שׁוּלַמִּית: "הַאִם לְכָךְ, אִמְרִי, בּוֹגֶדֶת, כָּרַתְנוּ בְּרִית?" הִיא אֲנָחָה כְּבֵדָה פּוֹלֶטֶת וַתֵּבְךְּ בַּלָּאט. וְהַסַּלָדָה מִתְמַעֶטֶת לְאַט, לְאַט…

לידיד נעורים – י.ק. בשמחה לאיד – "הוֹי, הַיָּמִים הַדּוֹבְבִים כַּמָּה יָפִים, כַּמָּה טוֹבִים!" לִבּוֹ נִלְכַּד בָּרֶשֶׁת שֶׁל אַנְדָּה הַכּוֹבֶשֶׁת. "בַּת אַרְבָּעִים הִיא, לְפָחוֹת… בָּרוּר." אַךְ מָה אָזְנָיו שׁוֹמְעוֹת? !Ο, пресвятая дева "הִיא…בַּת…עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע…" "עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע – אֵיזֶה גִּיל! עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע – זֶה מַבְהִיל!!…" וּכְבָר יָדוֹ נוֹעֶרֶת קִסְמֵי הַמְשׁוֹרֶרֶת. דְּבָרִי מִסֶּלַע מוּצָק.

* נִסָּיוֹן אַחֲרוֹן לְהַקְדִּישׁ שִׁירִים לְאָדָם שְׁטֻּמְטַם מֵרֹב כְּתֹב מַאֲמָרִים… לְעָתִיד לֹא אַחֲרִיד אֶת שַׁלְוַת הָאִישׁ; יֵשׁ עוֹד רַב בִּלְעָדָיו וְלוֹ – ШИШ !…

* הוֹדִיעִינִי מִיָּד אִם הַחֶדֶר סֻיַּד וְיֵשׁ לְהִכָּנֵס לְתוֹכוֹ, כִּי הָיָה פֹּה רַק מַר, וְעַכְשָׁו פֹּה גַּם קַר, עַד כְּדֵי לִלְחֹשׁ: "יְרִיחוֹ"… אֵצֶל אֵם-חֲבֶרְתֵּךְ הוֹדִיעִי מָה וְאֵיךְ, הֲתִשְׁלַח צָהֳרַיִם אִם לָאו; וּמִצְאִי נַעֲרָה שֶׁתָּבוֹא בְּצַפְרָא, לְשָׁעָה, בְּעַד לִירָה זָהָב. בְּיוֹם שֵׁנִי הַקָּרוֹב, לְאַחַר יוֹם הַטּוֹב, יוֹם הֶחָג לְכֹל יְהוּדִים, מִנֵּכַר הַמָּגוֹר אֶל מוֹלֶדֶת הָאוֹר… יוֹם [...]

* הֵן תָּבִינִי, יַלְדָּה, מָה רוֹצָה הַדּוֹדָה, לְהַגִּישׁ לָךְ שַׁי מְפֹאָר, אַךְ קָצְרָה יָדִי וְהַכֹּל בִּכְדִי, ‑ הַגּוֹרָל הוּא נָוָל וְאַכְזָר… וְאוּלָם אִם לֹא שַׁי, עוֹד כֹּחִי בְּמָתְנַי לַחֲרֹז לִכְבוֹדֵךְ, כְּתָמִיד, וְלִרְמֹז רֶמֶז קַל: בְּשַׂחֵק הַמַּזָל… וּבְבוֹא בְּשׂוֹרַת-הֶ"עָתִיד"…

* יֵשׁ עִיר נִדַּחַת בַּגָּלִיל וּלְרוֹפֵא אוֹתָהּ הָעִיר חָלוּק עִם כִּיס זָעִיר. אֵין פֶּלֶא בַּדָּבּר עַד כָּאן: חֲלוּק רוֹפְאִים עִם כִּיס קָטָן חָזוֹן מְאֹד רָגִיל. עַד כָּאן אֵין פֶּלֶא. אַךְ פִּתְאֹם בַּכִּיס הַקָּט נִמְצָא מָקוֹם, נִמְצָא מָקוֹם בּוֹ דַּי לְמַה שֶׁהוּא רָחָב כַּיָּם, לְמַה שֶׁהוּא פּוֹעֵם וְחָם, רוֹצֶה, סוֹבֵל וְחַי! לֵב בַּת-אָדָם בַּכִּיס הַצַּר. הַיְאֻמַּן [...]

אִי מְיֻשָּׁב בִּיצוּרִים מְשֻנִּים בְּבִגְדֵי שְׂרָד… אִי הַנִּשְׁכָּח מִלֵּב אֱלֹהִים לְעוֹלְמֵי עַד. זְמַנָּם שׁוֹנֶה הוּא מֵהַזְמַנִּים בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת; בְּשָׁעָה פֹּה מֵאָה וְעֶשְׁרִים רְגָעִים לְכָל הַפָּחוֹת… וְאִם תְּנַסֶּה לְדַבֵּר בְּאָזְנָם עַל חַיִּים אֲחֵרִים, יִצְחֲקוּ בְּעָרְמָה וְאָמְרוּ בְּלִבָּם: "בְּדוּתַת בְּרִיאִים!…"

יָדַעְנוּ סִימְבּוֹלִיזְם – עַיֵּן בְּמֶטֶרְלִינְק; יָדַעְנוּ רוֹמַנְטִיזְם – עַיֵּן בִּשְׁמֶטֶרְלִינְק; יוֹדְעֵים סוֹצְיָאלִיזְם בְּבֶן-יַעֲקֹב עַיֵּן, וְרַק עַל פוּ-טוֹ-רִיזְם תּוֹהִים… הֲיִתָּכֵן? וְיוֹם אֶחָד, בַּחֹרֶף, בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אָמְרָה רָחֵל קְשַׁת עֹרֶף לְתַקֵּן הַמְּעֻוָּת… גּוֹרְדוֹן, אַחַר רְגָעַיִם אַדִילִינֶשׁ, חָרַץ; לָטַשׁ, לָטַשׁ עֵינַיִם וַיֵּרָדֵם בָּרָץ; וְתַן הִפְסִיק דְּבָרֶיהָ בִּשְׁאֵלָה קְצָרָה: "הֲיֵשׁ לַפוּ-טוֹ-רִיזְם מַגָּע אֶל שְׂעוֹרָה?…" רָחֵל שָׁתְקָה נִכְלֶמֶת, וַתֵּאָנֵחַ מַר. [...]

* הַבֹּקֶר אוֹר, הָעֶרֶב רַד, חָלַף, עָבַר עִם "סִיר" בַּיָּד. רָצוֹא וָשׁוֹב בִּסְעָרָה, סִירִים לָרֹב וְעֵת קְצָרָה… הֲלֹא תִּסְלַח אֵל הַשִּׁירָה?!…

הַפָּר מָרַד נִתֵּק כְּבָלָיו וְהַחַצְרָן יָצָא לַקְּרָב. עָצוּם הַפָּר כְּמוֹ גָלְיַת אַךְ הַחַצְרָן עָשׂוּי בְּלִי חַת… נֻצַּח הַפָּר אֲשֶׁר מָרַד יְחִי חַצְרָן הֵידָד, הֵידָד! מקהלה: " טוֹרֵיאַדוֹר, חוּשָׁה לַקְּרָב!"